
תסתכלו על כל מותג או מותג חזק שאתם מכירים. אם תשימו לב, תוכלו לראות שהם לא מפסיקים לנסות לחדש. לייצר מוצרים חדשים, לפנות לקהלים חדשים, לנסות למכור במקומות שונים ועוד. אם למשל ניקח מותג כמו קוקה קולה, נראה שהם לא מפסיקים להוציא טעמים חדשים, מהדורות שונות ואפילו צורות שונות וגדלים שונים של בקבוקים. לפעמים זה מצליח, ולפעמים לא, אבל הם מבינים שהם חייבים לעשות את זה. או קחו את הנ'ס, מותג הבגדים שיש היום בכל קניון שאחד הסיפורים המפורסמים שלהם הוא שהם זיהו צורך של נשים לקנות גרביונים "על הדרך", מה שנקרא והתחילו למכור גרביונים בסופרמרקטים בארה"ב, באריזות מיוחדות בצורת ביצים. מהלך שהכניס להם הרבה מאוד כסף. אסטרטגיה שיווקית, זה בדיוק זה. למצוא דרך לייצר עוגה שלמה וחדשה שאף מתחרה לא יכול לגעת בה.

וולט זיהו צורך. לאנשים היום אין כוח לצאת מהבית, אז הם מוכנים לשלם כסף על זה שמישהו יביא להם את המשלוח עד לדלת במהירות, והם ידעו בדיוק כמה זמן זה הולך לקחת ואפילו לעקוב אחרי המשלוח. אבל לזהות צורך כזה, זה לא פשוט לשבת בבית ופתאום קופצת מנורה עם רעיון מבריק מעל הראש (טוב נו, לפעמים זה קורה, אבל אז צריך לבדוק שהרעיון באמת מבריק). כדי לזהות את אותו הצורך הבלתי מסופק, אנחנו יוצאים למחקרי שוק, תחרות, צרכנים ועוד. אנחנו חוקרים לעומק, חופרים ובודקים, עד שמזהים, מה אתם בתור חברה או עסק, יכולים לתת ללקוחות שלכם, שיהפוך את החיים שלהם לנוחים יותר או יפתור להם כאב מסויים.

זיהינו צורך מסויים שאתם חעסק או חברה יכולים לפתור ואף אחד אחר לא נותן מענה לאותו הצורך. עכשיו אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מצליחים לספק את הצורך הזה בצורה הטובה ביותר. אם נמשיך עם הדוגמה של וולט, אז הם פתרו את הצורך הזה בצורה גאונית, דרך צורך נוסף. הצורך של השליחים, או יותר נכון, צורך בעודות זמניות, גמישות ובלתי מחייבות. הם לקחו מצד אחד את הצורך בכאן ועכשיו שאנשים מוכנים לשלם עליו כסף, ומצד שני את כלכלת החלטורה, חיברו ביניהם והפכו למותג שפתאום נראה לנו כמו משהו שאנחנו לא מבינים איך בכלל אפשר להסתדר בלעדיו.

כשיש לנו צורך, ואנחנו כבר מבינים איך אנחנו יכולים לספק את הצורך, ההוצאה לפועל נראית לנו כבר כהמשך ישיר וברור. ואם נמשיך עם וולט, ברור לגמרי שהדרך לספק את הצורך הזה , ההוצאה לפועל,היא דרך אפליקציה פשוטה בסלולרי שנותנת לך מבחר אינסופי של אפשרויות ומראה לך בדיוק כמה זמן יקח המשלוח ומפת מעקב. מה חשוב שנבין כאן? שזה לא התחיל עם בואו נפתח אפליקציה של הזמנות אוכל, אלא עם צורך בלתי מסופק, לשירות שלא היה קיים בכלל, אבל מתוך מחקר ובניית אסטרטגיה, היה אפשר לחבר בין חלקים שונים ובסוף לייצר אפליקציה שתפתור את הצורך הזה בצורה טבעית
יש שקר מסוכן שחברות בינוניות אוהבות לספר לעצמן: "סוס מנצח לא מחליפים".
הן מגיעות לאיזושהי נוסחה שעובדת, מתרווחות בכיסא, ומחכות שהכסף ימשיך לדפוק בקופה.
אבל בזמן שהן נחות, המותגים הגדולים באמת, אלו ששולטים בשוק, נמצאים "בחרדה" שלא נגמרת.
הם יודעים שאין דבר יותר מסוכן מלשבת באזור הנוחות
אם תסתכלו מקרוב על תאגידי הענק, תיראו שהם חיים במרדף שלא נגמר אחרי הדבר הבא.
הם לא מפסיקים להמציא את עצמם מחדש, לייצר מוצרים שלא חשבנו שאנחנו צריכים, לפרוץ לקהלים לא צפויים ולכבוש טריטוריות מכירה חדשות.
קחו למשל את מכונת השיווק של קוקה קולה. על הנייר, יש להם את המוצר המושלם והמוכר בעולם.
הם יכלו להמשיך למכור את אותו בקבוק זכוכית קלאסי לתמיד בלי להתאמץ.
אבל מה הם עושים בפועל? מפציצים את המדפים בלי הפסקה.
טעמים חדשים שמופיעים ונעלמים, מהדורות מוגבלות לאספנים, בקבוקים אישיים, פחיות דקות, זירו, דיאט, נטול קפאין. האם כל וריאציה כזו היא הצלחה מסחררת? ממש לא. חלק מהניסויים האלה מתרסקים. אבל בהנהלה שם מבינים שהניסוי והטעייה האלה הם החמצן שמשאיר את המותג רלוונטי.
ואם אתם חושבים שחדשנות שייכת רק לחברות משקאות, בואו נדבר על טקסטיל ועל אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. מותג ההלבשה התחתונה האמריקאי היינס (Hanes) מצא את עצמו בתחרות מול מתחרים בחנויות הבגדים.
במקום לצעוק "אנחנו טובים יותר", הם עשו זום אאוט וזיהו צורך פסיכולוגי מעניין: נשים שצריכות לקנות גרביונים לא רוצות תמיד לנסוע במיוחד לקניון או לחנות הלבשה.
הן צריכות פתרון זמין, משהו שאפשר לאסוף "על הדרך".
התוצאה? היינס יצרו קו חדש של גרביונים שנמכרו בתוך אריזות פלסטיק קומפקטיות בצורת ביצה, והוצבו… בסופרמרקטים ובבתי מרקחת, ממש ליד הקופה. המהלך הזה לא רק שהכניס להם מלא כסף, הוא שינה את חוקי המשחק לחלוטין. הם הפסיקו להתחרות בחנויות הבגדים, ופתחו זירת מסחר שהייתה שייכת רק להם.
זה בדיוק הרגע שבו נופל האסימון לגבי מהי באמת אסטרטגיה שיווקית. אנשים נוטים להתבלבל ולחשוב שאסטרטגיה היא איזה קמפיין מבריק בגוגל או משפט מחץ בשלט חוצות.
אבל אסטרטגיה שיווקית אמיתית, מהסוג שמייצר יתרון לא הוגן ומוחק את התחרות, היא היכולת לזהות זירה ריקה.
זה לא לקחת את המוצר שלכם ולהילחם בציפורניים על עוד שני אחוזים מנתח השוק הקיים.
זה לא לריב עם עשרה מתחרים על אותה חתיכת עוגה קטנה.
אסטרטגיה מנצחת היא הגאונות שבלקחת קמח, מים וסוכר, ולאפות עוגה חדשה לגמרי, בתבנית שאף מתחרה לא חלם עליה, ואז להניח אותה במקום שבו הלקוחות הכי רעבים.
זה להמציא מחדש את הערך שלכם ואת הגישה שלכם ללקוח, ככה שלמתחרים פשוט לא תהיה שום דרך לגעת בכם, כי הם עדיין משחקים במשחק הישן שאתם כבר מזמן נטשתם.